פטריית אגריקוס בלזיי

פטריית המרפא אגריקוס

שם לועזי: Agaricus Blazei , Agaricus Brasiliensis

שם סיני: Ji Song Rong

שם יפני: Himematsutake

 

סיפורה של פטריית המרפא אגריקוס

סיפור הגעתה של פטריית האגריקוס בלזיי מוריל אל העולם המערבי מחזיר אותנו מאות שנים לאחור. בעיירה פידאד שבברזיל נהנו התושבים מיופיו של הטבע ומאוצרותיו המזינים שהעשירו את התפריט היומי שלהם. תושבי המקום לא סבלו ממחלות קשות, ותוחלת החיים שלהם הייתה ארוכה במיוחד.  בירור מחקרי שנערך בשנות ה-70 של המאה הקודמת העלה כי המקומיים צורכים פטרייה מסוימת הצומחת באזור כחלק בלתי נפרד ממערך התזונה היומי – זו הייתה האגריקוס בלזיי מוריל. בדיקה מעמיקה במעבדות מחקר ביפן העלתה כי מרכיביה הביולוגיים היחודיים של פטרייה זו הם שאחראים לאיכות חייהם ובריאותם של תושבי המקום אל מול אוכלוסיות מקבילות אחרות בעולם.

פטריית האגריקוס הינה פטריית מאכל הידועה בכינויה "פטריית השקד" או "פטריית השמש" או "פטריית האל". טעמה והניחוח שלה מזכירים ניחוח של שקד. הפטרייה תורבתה לראשונה בשנת 1893 בארה"ב לאורך החוף המזרחי. הפטרייה זכתה להכרה מחודשת בברזיל בשנת 1970, ועד מהרה זכתה להכרה הודות לתכונות הבריאותיות המיטיבות שלה ובספרות מופיעה כ- ABM (Agaricus blazei Murill). הפטרייה גדלה על אדמה עשירה ולחה בארה"ב, קנדה, הוואי, בריטניה, הולנד, טיוואן, פיליפינים וברזיל.

חלק בשימוש

מיצליום, גוף הפרי

התוויות

אלרגיה, אטופיק דרמטיטיס מחלות מעי דלקתיות (IBD) תמיכה חיסונית בסרטן: שד, לוקמיה, כבד, שחלות, ערמונית

פעילות רפואית

אנטי דלקתית, אנטי אלרגית, אנטי זיהומית, משפעלת חיסון, מורידה רמות סוכר בדם וצורך במתוק , וויסות לחץ דם, משתנת ומנקזת ליחה ממע' העיכול.

התוויות נגד

לא ידועות

פטריית אגריקוס- מחקרים

מחקר כפול סמיות, שנערך בבי"ח האוניברסיטאי באוסלו, נורבגיה. בחן השפעה של פטריות מרפא תמצית פטריית האגריקוס על מדדים דלקתיים בקרב חולי קרוהן וקוליטיס. המחקר נערך במשך 12 ימים. במחקר השתתפו 11 חולי קרוהן ו-10 חולי קוליטיס, ו-15 אנשים בריאים כקבוצת ביקורת. כל נחקר קיבל מינון יומי של 60 מ"ג תמצית אגריקוס לבליעה. נערכו בדיקות דם למעקב אחר ציטוקינים שונים ובדיקות צואה כמדד ל Calprotectin. הנטילה של תמצית פטריית האגריקוס על ידי חולי IBD הביאה לירידה ברמות הדלקתיות בגוף, שהתבטאה בירידה ברמות הציטוקינים מעוררי הדלקת בדם ובירידה ברמות הCalprotectin בצואה. אצל 6 מתוך 10 חולי הקוליטיס ואצל 6 מתוך 11 חולי הקרוהן, נשארו הרמות של ה-Calprotectin בצואה נמוכות גם בתום 19 ימים מתחילת המחקר, שהם שבוע מתום המחקר ומתום נטילת האגריקוס ע"י משתתפי המחקר. (1)

מחקר נורבגי שהתפרסם במגזין הרפואי Clinical and Molecular Allergy בשנת 2009 בחן את השפעת פוליסכרידים מפטריית האגריקוס נמצאו כמפחיתים תגובה אלרגית. במחקר שנערך על עכברים שבתנאי מעבדה גרמו להם לפתח תגובה אלרגית ע"י העלאת ה-Th2, העכברים קיבלו תערובת של פטריות בהרכב הבא: אגריקוס ((Agaricus Blazei Murill) – 82% הריסיום ((Hericium erinaceum) – 15% ומאיטקה ((Grifola Frondosa) – 3% לאחר 26 יום נבדקו רמות ציטוקינים בדם. רמות ה Th2 בדם ירדו לרמות הנורמל, בעוד שרמות ציטוקינים אחרים, (בעיקר Th1 החיוני לתפקוד תקין של מערכת החיסון בהגנה מפני זיהומים וגידולים), נשארו ברמות הנורמאל. (2)

מחקר רב משתתפים שנערך בשנת 2004 בטוקיו יפן, והתפרסם ב Int Journal Gynecol Cancer , בחן את השפעת פטריית האגריקוס על תפקוד מערכת החיסון ואיכות החיים בקרב נשים עם סרטן גניטאלי. במחקר השתתפו 100 נשים עם סרטנים גניטליים (צוואר הרחם, שחלות, רחם) המקבלות טיפולים כימותרפיים. קבוצת המחקר מנתה 39 משתתפות שקיבלו כימותרפיה בשילוב תוספת של אגריקוס וקבוצת הביקורת מנתה 61 נחקרות שקיבלו כימותרפיה עם פלסבו במשך 6 שבועות. בקבוצת המחקר לא נצפתה ירידה בספירת תאי הדם הלבנים תוך כדי הטיפול הכימותרפי בניגוד לקבוצת הביקורת, נצפתה עליה בתאי מערכת החיסון מסוג NK בזמן טיפול כימותרפי, תוך הפחתה של תופעות לוואי של הטיפול (תיאבון, אלופציה, יציבות רגשית וחולשה כללית) (3).  

מחקר קליני Phase I שנערך בשנת 2011 במרכז הרפואי האוניברסיטאי בטוקיו, יפן, בחן את בטיחות שימוש בפטריית האגריקוס בחולי סרטן ברמיסיה. המחקר נערך במשך 6 חודשים והשתתפו בו 78 חולי סרטן ברמיסיה שחולקו ל-3 קבוצות. כל קבוצה א' (30 משתתפים) נטלה 1.8 גרם אבקת אגריקוס ליום, קבוצה ב' (24 משתתפים) נטלה 3.6 גרם אבקת אגריקוס ליום, קבוצה ג' (24 משתתפים) נטלה 5.4 גרם אגריקוס יום. ב- 88% מהמשתתפים לא נמצאו תופעות לוואי או עליה בתפקודי כבד כתוצאה משימוש ארוך טווח באגריקוס גם במינונים גבוהים. 9 נחקרים (12%) דיווחו על רגישות עיכולית.(4)

מוצרים המכילים את פטריית אגריקוס:

 אגריקוס פיור