פטריית שיטאקה

פטריית מרפא שיטאקי

פטריית המרפא שיטאקה

שם לועזי: Lentinus Edodes

שם יפני: Shiitake

שם סיני: Xiang Gu

 

סיפורה של פטריית המרפא שיטאקה

הבשלנים שבינינו מיד יזקפו אוזניים למשמע שמה של פטריית השיטאקה ובצדק – בזכות טעמה הייחודי והעשיר נחשבת השיטאקה למעדן של ממש ומצויה בשימוש קבוע במטבחים רבים. פטריית השיטאקי נמכרת כמעט בכל סופר-מרקט וניתן למצוא אותה גם בשווקים במצב מיובש או טרי. היא תופסת את המקום השני בדירוג העולמי של צריכת פטריות המאכל.  לפטריית השיטאקה רכיבים תזונתיים עשירים במיוחד, והיא מכילה כמות גבוהה במיוחד של חלבונים המסייעים לבניית השרירים בגופנו, כמות ניכרת של סיבים, מינרלים חיוניים, וויטמינים שונים, ביניהם B2 ו-C.  בנוסף לכל אלו מכילות השיטאקי כמות גדולה של ארגוסטרול, רכיב זה גורם לעידוד ייצור ויטמין D. מכיוון שויטמין D לא ניתן לשחזור כאשר הוא אוזל מגופנו – צריכה קבועה של רכיבים תזונתיים כמו פטריית השיטאקי תורמת משמעותית לאיזונו.  כמו רבות מאחיותיה לעולם פטריות המרפא – גם השיטאקי זכתה בכמה כינויים, בהם "פטריית היער" על שם מקור מוצאה וגם "סם החיים" – כינוי שניתן לה על שום סגולותיה הרפואיות הכוללות בין היתר הורדת הכולסטרול בדם, טיפול בבעיות נשימה, חיזוק המערכת החיסונית והגברת הליבידו.  הסינים שילבו את פטריית השיטאקי בתפריט היומי שלהם, ועדויות לשימוש בפטרייה נרשמו כבר לפני אלפי שנים לא רק כתוסף מזון, אלא גם כאמצעי ריפוי לכל דבר. על פי התיאוריה הרפואית העתיקה של בני סין – צריכה של פטריית השיטאקי מומלצת עבור מי שמבקשים לחיות לחיים ארוכים בבריאות טובה.  מבדיקה סטטיסטית שהתבצעה בישובים המגדלים פטריות שיטאקה עלה כי תוחלת החיים של המקומיים ארוכה מאוד, ביחס למקומות אחרים בסין או בעולם כולו. בנוסף, בישובים אלו נרשמה כמות קטנה ביותר של חולי סרטן ביחס לאוכלוסייה. הנתונים איששו את הנחתו של הרופא הסיני Wu juei שטיפל עשרות שנים בשושלת מינג הידועה, כי שילוב הפטרייה בתפריט שומר על הבריאות ועל מערכות הדם.

מקור השם SHIITAKE ביפנית הוא – פטרייה. לאור ההערצה והסגידה לפטרייה החליטו לקרוא לה "הפטרייה" ואף הוקם מקדש לכבודה. השימוש בSHIITAKE במזרח מזה אלפי שנים כרכיב מרכזי במטבח האסייתי וריפוי. בשנת 199 לפני הספירה הציג לראשונה, שבט יפני את הפטרייה בפני הקיסר היפני, עוד לפני כן, כתבים עתיקים יותר מצאו כי הסינים הצליחו לפתח שיטה לגדל את השיטאקה בצורה מתורבתת והם העבירו את המידע ליפנים. שיטאקה גדלה באופן טבעי על עצים בנפלו או גזעים רקובים בסביבה חמה ולחה. כיום מגודלת באופן תרבותי למאכל במדינות דרום מזרח אסיה.

חלק בשימוש

מיצליום, גוף הפרי

התוויות

כולסטרול, טרשת עורקים שפעת ומחלות ויראליות תמיכה חיסונית בסרטן: קיבה, מעי, לימפה

פעילות רפואית

חיזוק מערכת החיסון, הורדת רמות שומנים בדם, וויסות לחץ דם, אנטי ויראלית, שיקום והגנה על הכבד, אנטי סרטנית, מזינה ותומכת בייצור דם (אנמיה)

התוויות נגד

אנשים הנוטלים קומדין או קלקסן – יש להתחיל במינון נמוך תוך בדיקה וניטור של פקטורי הקרישה.

פטריית שיטאקה- מחקרים

מטה-אנליזה שהתפרסמה במגזין הנחשב ANTICANCER RESEARCH ונערך ע"י אוניברסיטת טוקיו בשילוב עם בית הספר לרפואה של טוקיו בחן וסקר מחקרים קליניים על שילוב פטריית שיטאקה עם טיפולי כימותרפיה. המטה-אנליזה כללה מחקרים על 650 חולים בסוגי סרטן שונים. הבחינה הדגימה שיפור באחוזי ההישרדות, הפחתה בתופעות הלוואי של הטיפול לעומת מתן של כימותרפיה לבד. (1)

מחקר שנערך ביפן בין השנים 2004-2010 בדק השפעה של שילוב לנטינאן עם כימותרפיה בחולי סרטן מערכת העיכול על הישרדות של חולים במשך שנה, שנתיים ו-5 שנים. בשנת 2004, 78 חולים עם סרטן קיבה גרורתי או סרטן חוזר קיבלו טיפול כימותרפי. כל המשתתפים קיבלו כימותרפיה מסוג S-1 כטיפול עיקרי, כאשר משתתפים שונים קיבלו שילוב של עד 2 סוגי כימותרפיה לפי הממצאים (CipllatinI או Paclitaxel). נמדדו מדדי ההישרדות, תופעות הלוואי והיחס בין הגרנולוציטים ללימפוציטים. ההשרדות בקבוצת המחקר (689 ימים) ובקבוצת הביקורת (565 ימים).מדדי ההישרדות היו טובים יותר בקבוצת המחקר מאשר בקבוצת הביקורת: שנה (91.3% לעומת 59.4%), שנתיים (45.7% לעומת 32.7%) ואף חמש שנות הישרדות (10% לעומת 0%). 50% מהמשתתפים בקבוצת המחקר חוו נויטרופניה לעומת 45% בקבוצת הביקורת. (2)

מחקר PHASE II, שנערך במרכז הרפואי ניו ג'רסי, בארה"ב והתפרסם Journal of Medicine בחן את הפעילות האנטי ויראלית ורמות של פטריית השיטאקה בחולי HIVהמקבלים טיפול תרופתי. במחקר השתתפו 107 חולי איידס המטופלים ב didanosine (ddI). קבוצת הביקורת בת 20 נחקרים קיבלה רק טיפול תרופתי ופלסבו, קבוצת המחקר קיבלה טיפול תרופתי בשילוב מנה שבועית אל תוך הוריד של לנטינאן במינון של 10mg. קבוצת המחקר שמנתה 88 נחקרים הראתה עליה מתמדת ברמות תאי CD4 במשך תקופה של 38 שבועות, קבוצת הביקורת שקיבלה רק טיפות תרופתי ופלסבו נצפתה עליה של רק 5% ברמות ה 4CD בדם. בקבוצת המחקר לא נרשמו תופעות לוואי כתוצאה משימוש ממושך בלנטינאן או אינטרקציה עם הטיפול התרופתי. (3)