מעבר לחנות שלנו

לא דג, סרטן- הבלוג של סם דהן, פורטל פוגשי סרטן

לא דג… פרק מספר 2

עדיין באוגוסט ..לפני כמה שנים. אוייי סמי!

המרדף התחיל. אולי בעצם זה בכלל היה מרוץ. המרוץ לבשורה, שיהפוך למרוץ לתשובה, שיהפוך למרוץ לטיפול ואולי עם קצת מזל… המרוץ לריפוי!

זו לא הייתה הליכה או טיול, חיפוש או סקירה, זה היה מרוץ בעמידה.

הגוף עומד והמוח רץ. מרתון של מוח שלא יודע מה השיא שאליו צריך לשאוף, מרתון שיש בו הזנקה ורק אלוהים יודע איפה נקודת הסיום.

לראשונה בחיי, עמדתי בצד. נעצרתי.

אני. הפעלתן חסר המנוחה, ההיפר אקטיבי שלא עומד לרגע, שבקושי ישן.
אני. שהמוח והגוף שלו, מרעישים גם בזמן שינה, אני כדור המרץ. עצרתי.
עצרתי הכל, גם את העבודה והפגישות, את היוזמות והפרוייקטים, את התכניות שהיו סגורות ואת אלה שנתגבשו, עברתי למצב של המתנה ללא גבולות של זמן או ידיעה, ללא עומק או מרחב.
כיבוי והדממה.

בפרקטיקה נעצרתי בגוף. אך הבלימה האמתית הייתה בנפשי!

האוויר סביבי השתנה, עברתי עכשיו למרכז.

למי מספרים? את מי משתפים? והאם יש היררכיה בעניין? מי ייעלב שהוא האחרון לדעת, ומי לא ינצור את לשונו ויספר למי שלא צריך לדעת…
זה היה רק שלי..ושל כולם במקביל.

כל הזוטות הפכו למשמעותיות, ומה שמשמעותי הפך לשולי, די מהר הפסקתי לחשוב על עצמי, וכיאה לסיטואציה מוזרה וחדשה – הבלבול והמבוכה מלכו.
מלך חדש הופיע בחיי. המלך מבוכה.
כי סרטן, יותר משהוא מחלה, הוא חדשה מפתיעה.
כולם מצפים לו, יודעים שהוא שכיח וגדל, ועדיין מאוד מופתעים והמומים כשהוא מגיע. ההפתעה לא מגיעה לבד, היא מגיעה עם מילה אחת.

אוי.

אוי…זו המילה הכי עוצמתית שמניחה בתוכה, צער, סימפטיה ודאגה.
עולם שלם שנכנס לשלוש אותיות מאוד מוזיקליות. – אויייי…. מתארך כזה.
לפעמים, זה מספיק. אוייי אחד כזה מהצד השני בטלפון, והבנת שזה שם.
זה נחת והכה במלוא העוצמה והמשקל, לא נדרשות עוד מילים והסברים, הצד השני אמר “אוי” וכבר ברור שהוא יודע את הדרך, ומכאן, חבל לבזבז מילים.

לא ערכתי מחקר בעניין, אך אני מניח שזו מילה שמחוברת לסרטן ומוות בעיקר.
איזו הקלה חשבתי לא אחת וכמה נוח! אתה מוציא גניחה עם שלוש אותיות, ואתה זוכה לכל ההבנה, תמיכה ותחושת השותפות.
אוי סמי…..אוי.

אז מספרים על אומן יהודי דגול שהגיע ארצה להופעה בישראל.
עם עלייתו לבמה ורגע לפני שהחלה ההצגה, ביקש מהקהל לקום ולהגיד
ביחד, אוייייי ארוך. הקהל נענה בשמחה וענה ופצח כמקהלה, אויייייי.
זה בסדר תודה. עכשיו אני רגוע, כולם פה יהודים!!

 

לקריאת הפרק הראשון בבלוג של סם דהן- לחצו כאן

לקריאת הפרק השני בבלוג של סם דהן- לחצו כאן

לקריאת הפרק השלישי בבלוג של סם דהן- לחצו כאן

לקריאת הפרק הרביעי בבלוג של סם דהן- לחצו כאן

sam dahan מנכ"ל מיקוליביה