המחקר המודרני ברובו מייחס לפטריות המרפא פעילות אדפטגנית אשר עיקר השפעתה היא על פעילותה של מערכת החיסון. ברפואה המסורתית נחשבת פעילותן האדפטגנית של פטריות המרפא רחבה וחלקן אף נחשבות כמרגיעות נפש.
אספנו בשבילכם כמה מחקרים מעניינים המאששים את הראייה המסורתית לגבי פטריות מרפא והטיפול בתסמיני סטרס מתמשך, דיכאון וחרדה.
מחקר ביפן קובע: הפחתה של דכאון וחרדה לאחר 4 שבועות של נטילת תמצית מפטריית
ההיריסיום (Hericium erinaceus):
במחקר שפורסם ביפן בשנת 2010 נמצא שהחומרים הפעילים hericenones ו-
Erinacines שבודדו מגוף הפרי של פטריית המרפא הריסיום עודדו יצור של גורם הגדילה
העצבי (NGF – Nerve Growth Factor), שהינו בעל השפעה על תפקוד המוח ומערכת
העצבים האוטונומית. במחקר נחקרו ההשפעות הקליניות של חומרים פעילים אלה מפטריית
ההיריסיום על תופעות גיל המעבר, דכאון, איכות השינה ותלונות בלתי מוגבלות, תוך
שימוש במדד גיל המעבר של קופרמן (KMI), סולם הדכאון של המרכז למחקרים
אפידמיולוגיים (CES-D), מדד איכות השינה של פיטסבורג (PSQI), ומדד התלונות
הבלתי-מוגבלות (ICI).
שלושים נשים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה שאכלה עוגיות שהכילו את
תמצית פטריית ההיריסיום וקבוצה שאכלה עוגיות פלצבו במשך 4 שבועות. מדדי הדכאון
(CES-D) והתלונות הבלתי-המוגבלות (ICI) פחתו בצורה משמעותית במהלך תקופת המחקר,
והציון הממוצע של הקבוצה שנטלה הריסיום היה נמוך באופן משמעותי מאשר הציון
הממוצע בקבוצת הפלצבו. גם מדדי ה”ריכוז”, ה”עצבנות” וה”חרדה” נטו להיות נמוכים
יותר בקבוצת המחקר מאשר בקבוצת הפלצבו.
תוצאות המחקר מראות שצריכת תמצית מגוף פטריית ההריסיום מפחיתה דכאון וחרדה,
והתוצאות הללו מצביעות על מנגנון שונה ממנגנון שיפור פעולת ה-NGF.
לקריאת המחקר לחצו כאן
מחקר ביפן קובע: לתמצית מפטריית הראישי (Ganoderma Lucidum) השפעה דומה להשפעתן של תרופות נוגדות דכאון
מחקר שפורסם ביפן בשנת 2013 מצא שלתמצית מסיסה במים שהופקה מהמיצליום (תפטיר)
של פטריית המרפא ראישי (Ganoderma Lucidum) היתה השפעה אנטי דכאונית ואנטי
חרדתית על חולדות.
1 גרם תמצית ראישי לכל ק”ג משקל גוף ניתנו לחולדות 60 דקות לפני שהוכרחו לצאת
לשחייה בשטח פתוח, בה הוכרחו לעבור במבוך מוגבה, מה שייצר פחד גבהים, ולעבור
גם מבחני טלטול ראש. בנוסף, נבדק האם לתמצית הראישי מנגנון דומה לזה המשמש
לתרופות אנטי דכאוניות, שהוא או באמצעות העלאת רמות החומר הכימי 5-HTP, שהינו
חומר המוצא ליצירת סרטונין במוח בעזרת B6, או באמצעות אגוניסט לרצפטור החלבוני
5-HT2A, שהינו אחד הקולטנים (רצפטורים) המעוררים העיקריים לסרטונין, העלול
לגרום גם לפרכוסי ראש.
הטיפול ב-1 גרם לכל ק”ג משקל גוף של תמצית הראישי הציג השפעה הדומה להשפעה של
תרופות נוגדות דיכאון. במבחן השחייה הכפוי, נצפתה תגובה חלשה בלבד של התנהגות
של “קפאון במקום” במבחן פחד הגבהים, ונצפתה ירידה במספר פרכוסי הראש הנגרמים על
ידי 5-HT2A, אבל לא עם 5-HTP. לא נצפתה תגובה משמעותית בתנועה כאשר החיות
הוערכו במבחן השטח הפתוח, ולא נצפתה התנהגות חרדתית כשעברו במבחן המבוך המוגבה.
מסקנת החוקרים היתה כי לתמצית מפטריית הראישי מנגנון פעולה זהה לזה של תרופות
נוגדות דכאון, שככל הנראה נובע מהאנטגוניזם של קולטני5-HT2A , ולתמצית השפעה
הזהה לטיפול בחרדות תלויות זיכרון או חרדה הנגרמת ממתח.
לקריאת המחקר לחצו כאן
מחקר ביפן קובע: ההשפעות של נטילת תמצית מיצליום מפטריית הראישי (Ganoderma
Lucidum) על המערכת הקרדיווסקולרית הינה עיכוב השפעת המערכת הסימפטטית על לחץ הדם, וכתוצאה מכך הורדת לחץ הדם.
במחקר שנערך בשנת 1990 ביפן במטרה להבין את מנגנון הפעולה בו משפיעה פטריית
המרפא ראישי (Ganoderma Lucidum) על פעילות המערכת הקרדיווסקולרית, בודדו את
המיצליום של הפטרייה. בוצעה הערכה של ההשפעה של מתן מיצוי מימי של מיצליום
הראישי על פעילות כלי הדם והלב בארנבות ובחולדות מורדמות. בוצעו מדידות לחץ דם
גם בעורק הירך השמאלי וגם בוריד הירך השמאלי, לפני ואחרי מתן תמצית הראישי.
הכליה השמאלית נחשפה על מנת לנטר את הפעילות העצבית בכליה. נמצא שתמצית הראישי
הורידה גם את לחץ הדם הסיסטולי וגם את לחץ הדם הדיאסטולי, הורדה שהיתה מלווה
בעיכוב הפעילות העצבית בכליה. תמצית הראישי לא הפחיתה את קצב פעילות הלב בחיות
אלה, למרות שבוודאות היתה ירידה בלחץ הדם, ועוצמת ירידה זו היתה תלוית מינון של
מתן תמצית הראישי. הדבר מצביע על כך שהירידה בלחץ הדם שנגרמה על ידי הטיפול
בתמצית הראישי היתה משנית להשפעה העיקרית של התמצית על פעילות מערכת העצבים
המרכזית, שהיא דיכוי פעילות המערכת הסימפטטית.
לכן מסקנת החוקרים היתה, שמנגנון הפעולה ההיפוטנסיבי של תמצית פטריית הראישי הינו עיכוב הפעילות של המערכת הסימפטטית.
לקריאת המחקר לחצו כאן
מחקר ביפן קובע: לקורדיספס סיננסיס (Cordyceps Sinensis) השפעה זהה לתרופות נוגדות דכאון במבחן TST. פטריית המרפא קורדיספס (Cordyceps Sinensis) ידועה כבר שנים רבות כמרכיב בתרופות מסורתיות המעוררות תגובות ביולוגיות שונות, כדוגמת פעילות נוגדת עייפות, פעילות מאזנת המערכת החיסונית ופעילות היפוגליקמית. מאחר וכבר נחקר והוכח הקשר בין עייפות לבין דכאון, השתמשו במחקר זה במבחן השעיית תנועת הזנב בעכברים (TST – Tail Suspension Test) על מנת לבחון את ההשפעות נוגדות הדכאון של מתן תמצית הקורדיספס לעכברים.
במחקר שנערך בשנת 2007 ביפן נחקרה השפעת מתן תמצית מפטריית הקורדיספס על תנועת העכברים במבחן TST. נמצא שזמן חוסר תנועת העכברים במבחן השהיית תנועת הזנב הופחת על ידי מתן תמצית הקורדיספס. מסקנת החוקרים היתה שתוצאות המחקר מצביעות על כך שמתן תמצית עם מיצוי החומרים הפעילים מפטריית הקורדיספס עשוי לעורר השפעה זהה לזו של תרופות נוגדות דכאון במספר מנגנונים:
1. השפעה שלילית על הקולטנים האדרנרגיים (אדרנורצפטורים, קבוצה של קולטנים המצומדים לחלבון G ומשמשים להיקשרות של קטכולאמינים, בייחוד נוראדרנלין ואדרנלין, שהפרשתם גורמת למספר תופעות פיזיולוגיות הקשורות לתגובת הילחם או ברח (Fight or Flight) – מנגנונים פיזיולגיים הקשורים להתמודדות עם איום או סכנה מיידית)
2. השפעה חיובית על הקולטנים הדופאמינרגיים (קבוצה של קולטנים המצומדים לחלבון G ומעורבים בתהליכים נוירולוגיים רבים, ביניהם מוטיבציה, הנאה, קוגניציה, זיכרון, למידה ושליטה במוטוריקה עדינה).
למתן תמצית עם מיצוי החומרים הפעילים מפטריית הקורדיספס לא היתה השפעה על הקולטנים הסרוטונרגיים. אחת מתופעות הלוואי המסוכנות של טיפול בנוגדי דכאון וחרדה הוא תסמונת סרוטונרגית: עליה משמעותית וחדה ברמות הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית, שיכולה להוביל לשינויים במצב ההכרה, לתחלואה ממשית ולעיתים נדירות אפילו לתמותה. ממצא חשוב אותו גילו החוקרים הוא כי מתן תמצית עם מיצוי החומרים הפעילים מפטריית הקורדיספס איננה משפיעה על המערכת הסרוטונרגית!
לקריאת המחקר לחצו כאן
