שמירה על תפקוד קוגניטיבי תקין ואיזון רגשי מהווה אתגר בריאותי משמעותי, בפרט בתקופות מעבר ובמצבים המאופיינים בעומס נפשי או שינויים הורמונליים. פטריית המרפא רעמ ת האריה (Hericium erinaceus) מוכרת במחקר בזכות תרומתה למערכת העצבים, אך מרבית הנתונים הקיימים נשענים על מנגנונים ביולוגיים מבודדים במעבדה. סקירה זו מציגה ממצאים ממחקר קליני שנערך ביפן ופורסם בשנת 2010, אשר בחן באופן ישיר על נשים את ההשפעה של חומרים פעילים מהפטריה על תופעות גיל המעבר, איכות השינה, ומדדי דיכאון וחרדה.

מה חקרו

המחקר בחן את ההשפעות הקליניות של החומרים הפעילים Hericenones ו-Erinacines, המופקים מגוף הפרי של פטריית רעמת האריה וידועים כמעודדים ייצור של גורם הגדילה העצבי (NGF). החוקרים ביקשו לבדוק כיצד רכיבים אלו משפיעים על תופעות גיל המעבר, איכות השינה, חרדה ותלונות גופניות בלתי מוגדרות, תוך שימוש במדדים רפואיים מקובלים (KMI ,CES-D ,PSQI ו-ICI).

קבוצת המחקר

במחקר השתתפו 30 נשים שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות מעקב למשך תקופה של 4 שבועות. קבוצה אחת צרכה עוגיות המכילות את תמצית גוף הפרי של פטריית רעמת האריה, והקבוצה השנייה צרכה עוגיות פלצבו זהות שאינן מכילות את הרכיב הפעיל.

ממצאים

• נרשמה ירידה משמעותית במדד הדיכאון (CES-D) ובמדד התלונות הבלתי-מוגדרות (ICI) בקרב הקבוצה שצרכה את פטריית רעמת האריה, כאשר הציון הממוצע שלהן היה נמוך באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הפלצבו.

• מדדי ה"ריכוז" (הקשורים לתופעות של ערפל מוחי), ה"עצבנות" וה"חרדה" נטו להיות נמוכים באופן ניכר בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת.

• החוקרים ציינו כי הפחתת מדדי החרדה והדיכאון שנמדדה בפועל מצביעה על קיומו של מנגנון פעולה פיזיולוגי נוסף, מעבר למנגנון המוכר של עידוד פעולת ה - NGF במערכת העצבים.

למחקר המלא