במערכת העיכול שלנו מתקיימת “קהילה” עצומה של חיידקים שחיים איתנו בהרמוניה ותורמים לבריאות - מיקרוביום. הם שוקלים יחד בערך קילו וחצי, ומאות זנים שונים מאכלסים את המעיים – בעיקר את המעי הגס. חלקם חיידקים ידידותיים (פרוביוטיים) שמגינים עלינו ותומכים בעיכול, וחלקם עלולים להזיק כשיש חוסר איזון.

החיידקים ה"רעים" נמצאים אצל כולנו בכמויות קטנות מאוד ולא מזיקות. הבעיה איתם מתחילה כשהחיידקים הטובים נחלשים (למשל אחרי אנטיביוטיקה או תקופה של תזונה גרועה). במצב כזה, ה"רעים" מתרבים ועלולים לגרום לבעיות

מדריך קצר: מי הם החיידקים שחיים לנו בבטן?

🟢 החיידקים הידידותיים

• ביפידו (Bifidobacterium): החבר הכי טוב בבטן. הוא מתמחה בפירוק סיבים תזונתיים מורכבים (כמו אלו שיש בפטריות) ומייצר חומציות מיוחדת שפשוט "מבריחה" חיידקים מזיקים.

• לקטו (Lactobacillus): החיידק המפורסם שנמצא ביוגורט ובמלפפון חמוץ. הוא שומר על סביבה בריאה במעי, מונע זיהומים ועוזר לגוף לספוג מינרלים מהאוכל.

• מייצרי דלק למעי (חיידקי SCFA): קבוצה של חיידקים חרוצים שאוכלים את הסיבים של הפטריות, ומייצרים מהם חומר שנקרא "בוטיראט". החומר הזה הוא ממש הדלק של תאי המעי – הוא שומר עליהם חזקים, אטומים ומונע דלקות.

🔴 החיידקים "הרעים"

• קלוסטרידיום (Clostridium): משפחה של חיידקים שאם הם מתרבים יותר מדי, הם מפרישים רעלנים ועלולים לגרום לשלשולים קשים מאוד ולדלקות מעיים.

• סטפילוקוקוס (Staphylococcus): מוכר לרוב כחיידק שגורם לזיהומים בעור, אבל אם הוא משתלט על המעי, הוא עלול לגרום להרעלות מזון קשות, הקאות ובחילות.

• אנטרוקוקוס (Enterococcus): חיידק עקשן מאוד שקשה להשמדה. אם מערכת החיסון חלשה והוא מתרבה, הוא עלול לגרום לזיהומים בבטן ובדרכי השתן.

• בקטרואידס קאקה (Bacteroides caccae): חיידק שבמצב רגיל הוא סתם "נוסע סמוי" בבטן, אבל כשיש חוסר איזון, הוא נקשר להגברת תהליכים דלקתיים.

תרומת החיידקים הידידותיים לבריאות הכללית

• מייצרים ויטמיני B וויטמין K.

   

• מסייעים בפירוק חלבונים ופחמימות, וביצירת אנזימים כגון β-גלקטוזידאז למי שרגיש ללקטוז.

   

• משפרים תנועתיות מעיים ומסייעים במניעת עצירות.

   

• מפחיתים פעילות דלקתית עודפת במעי.

   

• משתתפים באיזון חילוף חומרים של גלוקוז ושומנים.

   

• משפיעים גם מעבר למעי: על מערכת החיסון, על מצב הרוח (סרטונין) ועל איכות השינה (מלטונין).

   

מהו "מחסום המעי" ולמה הוא חשוב

הדופן הפנימית של המעי ומושבת החיידקים הידידותיים יוצרים יחד “מחסום” שמונע ממיקרובים וחומרים לא רצויים לעבור מהמעי אל מחזור הדם. כשהמחסום חזק, הגוף מוגן יותר מזיהומים ודלקות.

איך המחסום שומר עלינו?

• תחרות על מקום ומזון: החיידקים הטובים תופסים “עמדות” על פני רירית המעי ומקשים על פתוגנים להידבק.

   

• ויסות חומציות: פירוק סוכרים בתסיסה מוריד את ה-pH במעי. סביבה חמוצה קלה מקשה על חיידקים מזיקים לשגשג ותומכת בספיגת מינרלים.

   

• יצירת חומרים אנטי-מיקרוביאליים: תוצרי התסיסה כוללים גם מולקולות שמחלישות פתוגנים.

   

• חיזוק “חיבורים הדוקים”: חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) שנוצרות בתסיסה מחזקות את הקשרים בין תאי רירית המעי, מה שמפחית חדירות ו”דליפת מעי”.

   

בנוסף, החיידקים הטובים מעודדים יצור של שכבת ריר מגן (מוצינים) שמקשה על פתוגנים להיצמד לדופן, ומפעילים את מערכת החיסון המקומית כך שתזהה פולשים מהר ותנטרל אותם.

חומצות שומן קצרות שרשרת - הדלק של המעי

כשחיידקים פרוביוטיים מפרקים סיבים, הם מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת: אצטט, פרופיונאט ובוטיראט. אלה:

• מספקות אנרגיה זמינה לתאי המעי ותומכות בהתחדשות תקינה של הרקמה.

   

• מחזקות את החיבורים בין התאים ומפחיתות חדירות.

   

• מסייעות לאיזון ספיגת מים ומלחים, ומשפרות ספיגת סידן ומינרלים נוספים.

   

• יוצרות סביבה חומצית קלה שמעודדת חיידקים ידידותיים ומדכאת מזיקים.

   

בוטיראט בולטת במיוחד כמקור אנרגיה מועדף לתאי המעי וכרכיב שתומך בהגנה מפני שינויים טרום-סרטניים במעי.

מה פוגע באיזון?

• תזונה מערבית דלה בסיבים ועשירה במזון מעובד מדלדלת את החיידקים הטובים.

   

• זיהום אוויר, חומרי הדברה, עישון וגורמים סביבתיים נוספים משנים את תנאי החיים של המיקרוביום לרעה.

   

• תרופות כמו אנטיביוטיקה, וכן הורמונים ותרופות מסוימות, משבשים את ההרכב הטבעי.

   

• סטרס מתמשך פוגע בתנועתיות המעי ובזרימת הדם, ומשפיע גם על אוכלוסיית החיידקים.

   

פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה, מה ההבדל?

• פרוביוטיקה: תוספים או מזונות שמכילים חיידקים חיים. הם צריכים לשרוד את המעבר בקיבה והמעי הדק ולהגיע למעי הגס.

   

• פרה-ביוטיקה: “המזון של החיידקים”. אלה סיבים שלא מתעכלים אצלנו, אבל מזינים סלקטיבית את החיידקים הידידותיים, עוזרים להם להתיישב במעי ולשגשג.

   

כדי שפרוביוטיקה “תתפוס”, כדאי לשלב גם פרה-ביוטיקה בתזונה. סוג הסיב, הכמות וההתמדה חשובים לא פחות מבחירת זן החיידק בתוסף.

פטריות מרפא כמזון פרה-ביוטי

מחקרים מדעיים בוחנים את ההשפעה של פטריות מרפא ותרכובותיהן הביואקטיביות, כגון פוליסכרידים, טרפנואידים ופנולים, על הרכב המיקרוביום של המעי. בסקירות מדעיות נבדק הפוטנציאל של רכיבים אלו, ביניהם בטא-גלוקנים, אלפא-גלוקנים וכיטין, לשמש כמצע פרה-ביוטי המשפיע על צמיחת אוכלוסיות חיידקים במערכת העיכול..

זנב התרנגול (טרמטס) 

המחקר המדעי סביב פטריית זנב התרנגול מתרכז בעיקר בתרכובת הפוליסכרידית PSP והשפעתה על הרכב המיקרוביום. בניסוי קליני אקראי משנת 2014 שבו השתתפו 24 מתנדבים בריאים, נמצא כי צריכת 2,600 מ"ג PSP ביום הובילה לשינוי בהרכב החיידקים, אשר התבטא בעלייה של אוכלוסיות החיידקים המועילים Bifidobacterium ו-Lactobacillus, לצד ירידה בנוכחות חיידקים פתוגניים פוטנציאליים כמו Clostridium ו-Staphylococcus (מחקר Pallav 2014). ממצאים אלו נתמכו גם בניסוי מעבדתי (in vitro) משנת 2013 שהראה השפעה דומה על תרביות חיידקים, וכן בניסוי משנת 2017 שבו מתן 6 גרם מהפטריה ביום הראה עלייה מובהקת בחיידקים המועילים לצד ירידה בחיידקי Clostridiales ועלייה של 28% בפעילות תאי NK (מחקר 2017). סקירה רחבה משנת 2023 אישרה כי דפוס זה של ויסות המיקרוביום על ידי PSP חזר על עצמו בעקביות במחקרים קליניים מרובים הן בקרב מבוגרים בריאים והן בקרב מחלימים מסרטן.

ריישי

המחקר על פטרית ריישי מתמקד בפוליסכרידים ובאוליגוסכרידים שבאבקת הנבגים ובתמציות שלה, ובמיוחד ברכיב beta$-d-glucan, המהווים מצע לצמיחת חיידקי מעי מועילים. במודלים מעבדתיים נמצא כי רכיבים אלו מסייעים להגדלת מספר החיידקים מסוג Bifidobacterium ו-Lactobacillus ומעלים את תכולת חומצות השומן קצרות-השרשרת (SCFAs) במעי. בהקשר היישומי, מחקר משנת 2024 בחן שילוב של אבקה ותמצית ריישי בתוך יוגורט יחד עם החיידקים הפרוביוטיים Lactobacillus acidophilus ו-Bifidobacterium animalis; תוצאות המדידה הראו כי נוכחות הפטריה תמכה בהתפתחות ושרידות החיידקים הפרוביוטיים, וספירתם במוצר עלתה בכ-1.4 log cfu/g בהשוואה ליוגורט רגיל ללא תוספת פטרייתית.

רעמת האריה (היריסיום)

המחקרים על פטריית רעמת האריה בוחנים את השפעת הפוליסכרידים שבה על גיוון אוכלוסיית המעי ועל עידוד חיידקים המייצרים חומצות שומן קצרות-שרשרת (SCFAs) כמו בוטיראט ופרופיונאט, החיוניים לשמירה על דופן המעי.

במחקר משנת 2021, נמצא כי תוספת יומית של הפטריה הגדילה את מגוון האלפא (מדד למגוון ביולוגי) במיקרוביום, העלתה את שכיחותם של חיידקים מייצרי SCFA (כמו Faecalibacterium prausnitzii ו-Eubacterium rectale), והפחיתה נוכחות של פתוביונטים מסוימים כמו Bacteroides caccae ו-Streptococcus thermophilus. מחקר משנת 2025 שעשה שימוש בסימולטור דינמי של מערכת המעי האנושית בחן את פטריית רעמת האריה לצד פטרית ריישי, וציין כי השינויים המדידים בהרכב המיקרוביוטה מצביעים על מנגנונים פוטנציאליים המשפיעים על ויסות תגובות בציר המעי-מוח .

לסיכום

כשמשלבים חיידקים פרוביוטיים עם סיבים פרה-ביוטיים – ובכלל זה סיבים ייחודיים מפטריות מרפא – מתקבלת פעולה סינרגית: החיידקים יקבלו “מזון” איכותי להתבססות, המעי ייצר יותר SCFA התורמים למחסום מעי חזק, ולמערכת החיסון תהיה תמיכה מאוזנת יותר.
היתרונות לא מסתיימים במעי: יש השפעות על ספיגת מינרלים, חילוף חומרים של גלוקוז וכולסטרול, ועל מדדי דלקת ונזק חמצוני.

:References

[1] Gibson GR, Roberfroid MB. Dietary modulation of the human colonic microbiota: introducing the concept of prebiotics. J Nutr. 1995 Jun;125(6):1401-12. Revi
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7782892

[2] Aida, F.M.N.A.; Shuhaimi, M.; Yazid, M.; Maaruf, A.G. Mushroom as a potential source of prebiotics: A review. Tren
ds Food Sci. Technol. 2009, 20, 567–575
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0924224409002295

[3] Microbial Functional Foods and Nutraceuticals
Vijai Kumar Gupta, ‏Helen Treichel, ‏Volha (Olga) Shapaval – 2017 – ‏Science
https://books.google.co.il/books?id=ZLA4DwAAQBAJ&pg=PA74&lpg=PA74&dq=chitin+polysaccharide+80-90%25+of+dry+matter&source=bl&ots=5QWt6j_s8-&sig=ACfU3U3w718aAmPwnwyeQjkUp58v-R-Y7Q&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwi07NPAgLHgAhXSwKQKHSoiBqYQ6AEwCHoECAcQAQ

[4] Manning TS, Gibson GR. Microbial-gut interactions in health and disease. Prebiotics. Best Pract Res Clin Gastroenterol. 2004 Apr;18(2):287-98. Review
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15123070

[5] Batbayar S, Lee DH, Kim HW. Immunomodulation of Fungal β-Glucan in Host Defense Signaling by Dectin-1. Biomol Ther (Seoul). 2012 Sep;20(5):43
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24009832

[6] Glucans from fruit bodies of cultivated mushrooms Pleurotus ostreatus and Pleurotus eryngii: Structure and potential prebiotic activity Carbohydrate Polymers 76 (2009) 548–55

[7] Yu, Z.T.; Liu, B.; Mukherjee, P.; Newburg, D.S. Trametes versicolor extract modifies human fecal microbiota composition in vitro. Plant Foods Hum Nutr. 2013 Jun;68(2):107-12
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23435630

[8] Pallav, K.; Dowd, S.E.; Villafuerte, J.; Yang, X.; Kabbani, T.; Hansen, J.; Dennis, M.; Leffler, D.A.; Newburg, D.S.; Kelly, C.P. Effects of polysaccharopeptide from Trametes versicolor and amoxicillin on the gut microbiome of healthy volunteers. Gut Microbes 2014, 5, 458–467
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25006989

[9] Jayachandran M, Xiao J, Xu B. A Critical Review on Health Promoting Benefits of Edible Mushrooms through Gut Microbiota. Int J Mol Sci. 2017 Sep 8;18(9). pii: E1934
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28885559

[10] Shuhaimi, Y.S.; Arbakariya, M.; Fatimah, A.; Khalilah, A.B.; Anas, A.K.; Yazid, A.M. Effect of Ganoderma lucidum polysaccharides on the growth of Bifidobacterium spp. as assessed using Real-time PCR. Int. Food Res. J. 2012, 19, 1199–1205

[11] Li K, Zhuo C, Teng C, Yu S, Wang X, Hu Y, Ren G, Yu M, Qu J. Effects of Ganoderma lucidum polysaccharides on chronic pancreatitis and intestinal microbiota in mice. Int J Biol Macromol. 2016 Dec;93(Pt A):904-912
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27616696

[12] Varshney, J.; Ooi, J.H.; Jayarao, B.M. White button mushrooms increase microbial diversity and accelerate the resolution of Citrobacterrodentium infection in mice. J. Nutr. 2013, 143, 526–532

[13] Giannenasa, I.; Tsalie, E.B.; Chronisc, E.F. Consumption of Agaricus bisporus mushroom affects the performance, intestinal microbiota composition and morphology, and antioxidant status of turkey poults. Anim. Feed Sci. Technol. 2011, 165, 218–229

[14] Hetland, G.; Dag, M.; Eide, M.; Haugen, M.H.; Mirlashari, M.R.; Paulsen, J.E. The Agaricus blazei-based mushroom extract, andosan, protects against intestinal tumorigenesis in the A/J Min/+ mouse. PLoS ONE 2016, 11, e0167754
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28002446

[15] Xu,X. Zhang,X. Lentinula edodes-derived polysaccharide alters the spatial structure of gut microbiota in mice. PLoS ONE 2015, 10, e0115037
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25608087

[16] Saman, P.; Chaiongkarn, A.; Moonmangmee, S.; Sukcharoen, J.; Kuancha, C.; Fungsin, B. Evaluation of prebiotic property in edible mushrooms. Biol. Chem. Res. 2016, 3, 75–85

[17] Chang CJ, Lin CS, Lu CC, Martel J, Ko YF, Ojcius DM, Tseng SF, Wu TR, Chen YY, Young JD, Lai HC. Ganoderma lucidum reduces obesity in mice by modulating the composition of the gut microbiota. Nat Commun. 2015 Jun 23;6:7489
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26102296

[18] Wang YanBo. Prebiotics: present and future in food science and technology. Food Research International, 48, 8-12. 2009
https://www.cabdirect.org/cabdirect/abstract/20093101887

[19] Anti-Helicobacter pylori Activity of Mushrooms Arch. Pharm. Res. Vol.19, No6, pp. 447-449. 1996

[20] Shang X, Tan Q, Liu R, Yu K, Li P, Zhao GP. In vitro anti-Helicobacter pylori effects of medicinal mushroom extracts, with special emphasis on the Lion’s Mane mushroom, Hericium erinaceus (higher Basidiomycetes). Int J Med Mushrooms. 2013; 15(2):165-74
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23557368

[21] Donatini B. Randomized study comparing the efficacy of hericium versus essential oils against Helicobacter pylori (HP) infection. Phytotherapie. 2014;12(1):3–5
https://link.springer.com/article/10.1007/s10298-014-0831-5