סיום הטיפולים האונקולוגיים נתפס לרוב כרגע של ניצחון, אך עבור רבות מהמחלימות מסרטן השד, זהו דווקא הרגע בו מתחילה התמודדות מורכבת וחשופה. תקופה זו, המכונה גם "פוסט-טראומה של מחלימים", היא השלב שבו הגוף מתחיל להשתקם פיזית, אך הנפש - שנדחקה הצידה לטובת הישרדות - מתחילה לעבד את הטראומה. הפחד העמוק מחזרתה של המחלה ("חרדת הישנות") הופך למלווה צמוד שמתעצם לקראת כל בדיקת מעקב, ואליו מתלווים תסמינים של דריכות גבוהה, הפרעות שינה וצורך עמוק להגדיר מחדש את הזהות בתוך מציאות שאינה דומה למה שהיה פעם.

אלו הם התחומים המרכזיים שכדאי להתמקד בהם כדי לחזק את הגוף והנפש בתקופת השיקום:

החיבור לטבע: לצאת החוצה אל השמש

אחרי חודשים ארוכים של שהייה במרחבים סגורים, בבתי חולים ובחדרי טיפולים, ליציאה החוצה יש אפקט מרפא כמעט מיידי. חשיפה מבוקרת ומתונה לאור השמש (במיוחד בשעות הבוקר הנעימות) חיונית לייצור ויטמין D, התומך במערכת החיסון ובבריאות העצם.

המפגש עם הטבע, עם אוויר נקי ועם האור הטבעי מסייע בסנכרון השעון הביולוגי, משפר את איכות השינה ומעלה באופן טבעי את רמות הסרוטונין - המוליך העצבי האחראי על שיפור מצב הרוח והפחתת חרדה.

רשת ביטחון: קבוצת תמיכה נטולת שיפוטיות

אחד האתגרים הכואבים ביותר הוא ה"נפילה" אל תוך החלל הריק שנוצר עם היעלמותה הפתאומית של המעטפת הטיפולית. ברגע אחד, המעקב הרפואי הצמוד והתמיכה החברתית האינטנסיבית דועכים, והמחלימה מוצאת את עצמה לבד. למרות שהסרטן נעלם, הגוף עדיין נושא את עקבותיו בדמות תשישות כרונית וחולשה (Cancer-Related Fatigue), והיעדר ליווי מקצועי בתקופת המעבר הזו מייצר תחושת בדידות עמוקה. לכך מתווסף הפער הרגשי בין  אותן תחושות לבין הסביבה המצפה לראות "חזרה לנורמליות", שמחה והודיה, וחוסר ההבנה על כך שההחלמה הנפשית היא תהליך איטי שדורש זמן רב יותר מהחלמה פיזית, ושחשוב להכיר בה כחלק בלתי נפרד מהמסע. 

אל תהססי לבקש ולייצר לעצמך מעגלי תמיכה של חברות קרובות או בני משפחה שיודעים פשוט להקשיב ללא שיפוטיות. אפשרות מומלצת נוספת היא קבוצות תמיכה ממוסדות של נשים שעברו מסלול דומה. היכולת לשתף בחששות מהישנות המחלה, בשינויים בדימוי הגוף או ב"ערפל המוחי" שאחרי הטיפולים, מבלי להצטרך "להפגין חוסן" כל הזמן, היא מפתח חיוני לפריקת מתחים רגשיים.

תנועה קשובה: פעילות גופנית בהתאם ליכולת

תנועה היא תרופה. האיגודים האונקולוגיים ברחבי בעולם ממליצים על שילוב הדרגתי של פעילות גופנית, ומחקרים מראים כי בנוסף ליתרונות הרבים היא גם מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לחזרת המחלה. המפתח כאן הוא הקשבה לגוף. אין צורך "להסתער" על חדר הכושר. התחילי בהליכות קצרות בשכונה, ביוגה עדינה או בשחייה, והגבירי את הקצב בהתאם לתחושה האישית שלך. הפעילות הגופנית לא רק מחזקת את השרירים ומזרימה חמצן, אלא היא הכלי היעיל ביותר להפחתת אותה תשישות כרונית המלווה את התקופה שאחרי הטיפולים.

עוגן פנימי: מדיטציה, נשימה ונוכחות

הגוף אולי סיים את הקרב, אבל מערכת העצבים לעיתים קרובות נותרת במצב של "Fight or Flight". תרגול קבוע של מדיטציה, דמיון מודרך או פשוט תרגילי נשימה מודעים (כמו נשימה סרעפתית) מסייע באקטיבציה של המערכת הפרסימפתטית - זו האחראית על הרגעה, שיקום ועיכול.

אפילו 5 עד 10 דקות ביום של ישיבה שקטה והתמקדות בנשימה יכולות לחולל פלאים: הן מפחיתות את רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס), משפרות את הריכוז והפוקוס הקוגניטיבי, ומאפשרות לך לפתח חמלה עצמית כלפי הגוף שעבר טלטלה כה עזה.

דלק איכותי: תזונה מחזקת

התזונה בתקופת ההחלמה משמשת כחומרי הבניין לשיקום הרקמות ותאי הדם, ולשמירה על משקל גוף תקין (גורם מפתח במניעה). ההמלצה הגורפת כיום עבור מחלימות מסרטן השד היא אימוץ דפוס אכילה ים-תיכוני.

מה זה אומר בפועל? שפע של ירקות ופירות מכל הצבעים (העשירים באנטיאוקסידנטים), דגנים מלאים, קטניות, שומנים בריאים כמו שמן זית, אבוקדו ואגוזים, ודגי ים עשירים באומגה 3. במקביל, מומלץ להפחית ככל הניתן צריכת מזון מעובד, סוכרים פשוטים ואלכוהול, המעודדים תהליכים דלקתיים בגוף.

לאפשר לגוף לתקן: שינה איכותית כבסיס לשיקום

נשים רבות חוות נדודי שינה וקשיי שינה גם ב"יום שאחרי", כתוצאה משינויים הורמונליים (כמו גלי חום) או מתח נפשי מצטבר.

כדי לעזור לגוף לייצר שינה רציפה ואיכותית, מומלץ לאמץ הרגלי "היגיינת שינה" פשוטים: הקפדה על שעות שינה ויקיצה קבועות, הפיכת חדר השינה לחשוך וקריר, והרחקת מסכים (סמארטפונים וטלוויזיה) לפחות שעה לפני הכניסה למיטה.

איזון מחדש: שילוב פטריות מרפא

פטריות המרפא נכנסות לתמונה בדיוק בנקודת התורפה של "היום שאחרי" - הן משמשות כגשר בין הטיפול האגרסיבי שנגמר לבין הצורך בבנייה מחדש של הגוף והנפש. במיקותרפיה (טיפול באמצעות פטריות), אנו מתייחסים אליהן כאל אדפטוגנים: רכיבים מהטבע שעוזרים למערכות הגוף "להסתגל" מחדש. מחקרים רבים הבודקים את שילובן פטריות המרפא לאורך הטיפולים ולאחריהם, מראים כי לפטריות יש השפעה מיטבית ממשית על מערכות הגוף השונות:

אחד האתגרים הגדולים הוא התשישות העמוקה (CRF - Cancer Related Fatigue) שלא חולפת במנוחה.  מחקר קליני שנערך בקרב 48 נשים המתמודדות עם סרטן שד ונמצאות תחת טיפול הורמונלי, מצא כי נטילת אבקת נבגי ריישי הובילה להפחתה ניכרת בתחושת התשישות ולעלייה במדדי התפקוד היומיומי.  

גם לפטריית קורדיספס השפעה על האנרגיה ותחושת החיוניות הכללית. הפטריה מכילה רכיב ייחודי בשם אדנוזין, המשמש את תאי הגוף בתהליכי ייצור אנרגיה. במהלך תקופת ההחלמה, העלייה ברמות האדנוזין בתאים מציעה מענה ממוקד המפחית את תחושת התשישות הכרונית, ומסייעת להחזיר לגוף את הריכוז, האנרגיה והכוח להם הוא זקוק כדי להתאושש ולהשתקם. 

נשים רבות מדווחות על ערפול מוחי, קשיי ריכוז וזיכרון בעקבות הטיפולים. פטריית רעמת האריה (היריסיום) היא ייחודית ביכולתה לעורר ייצור של NGF (גורם צמיחה עצבי). היא מסייעת בשיקום קשרים עצביים, משפרת את החדות המחשבתית ועוזרת "לפזר את הערפל", מה שמאפשר חזרה בטוחה יותר למעגל החברה והעבודה  (אני צריכה להוסיף קישור למחקר)

מחקר שפורסם בשנת 2012 בקרב נשים החולות בסרטן השד מצא, שמתן 9 גרם תמצית מפטריית טרמטס גרם לעלייה בפעילות המערכת החיסונית כנגד התאים הסרטניים, באמצעות העלאה של כמות תאי הדם הלבנים הנלחמים ישירות בתאים הסרטניים ואחראים באופן ישיר למותם של תאי הסרטן). 

מחקר שנערך באוניברסיטת Western Australia בשנים 2004-2005 בקרב 2018 נשים, שמחציתן החלימו מסרטן השד ומחציתן כלל לא חלו בסרטן השד, בדק את ההשפעה של צריכת שיטאקה ואגריקוס יחד עם תה ירוק, על הסיכון לחלות בסרטן השד או על הסיכון לחזרת המחלה.

• הנשים שצרכו בכל יום בממוצע לפחות 10 גרם פטריות אגריקוס טריות (כמות הקטנה מפטריה שלמה אחת), מירידה של 64% בסיכון לפתח סרטן שד או לחלות בו שוב, בהשוואה לנשים שלא אכלו פטריות כלל.

• נשים ששילבו בתפריט היומי 4 גרם בלבד של פטריות שיטאקה מיובשות, הפחיתו את הסיכון שלהן לחלות ב-47%.

• כאשר הנשים הוסיפו לצריכת הפטריות (הטריות או המיובשות) גם חליטה של כ-1.05 גרם עלי תה ירוק ביום, האפקט המגן המשולב זינק והביא להפחתה של 89% בסיכון.

הגנה מתמשכת ומניעה ארוכת טווח

אנו חיים בסביבה רוויה בכימיקלים. אחד מהם הוא ה-BPA (ביספנול A), הנמצא בפלסטיק ובמוצרים רבים. חומרים אלו נחשבים ל"משבשים אנדוקריניים" - הם מחקים את פעילות האסטרוגן בגוף בצורה משובשת והרסנית. מחקרים מוכיחים כי חשיפה מוגברת לפתלטים (תוצרי פירוק של פלסטיק ומשבשים אנדוקריניים אחרים) טומנת בחובה סיכון ממשי: היא מגדילה משמעותית את הסיכון לפתח סרטן שד.

לפטריות שיטאקה ומאיטקה ישנה פעילות המסייעת בפירוק הביולוגי של אותם משבשים אנדוקריניים, כדוגמת ה-BPA. יכולתן לתמוך במנגנוני הטיהור והניקוי (דטוקסיפיקציה) של הגוף עוזרת לנטרל חומרים מסרטנים אלו ולהפחית את העומס הרעיל מהמערכת ההורמונלית.

סיכום

החלמה אינה רק היעדר מחלה - היא תהליך אקטיבי של שיקום ומילוי המצברים.

הדרך להחלמה מלאה היא לא קו ישר - יש בה ימים של אנרגיה מתפרצת לצד ימים של צורך במנוחה עמוקה. אימוץ הרגלי חיים מיטיבים הם הכלים שלך ליצירת קרקע יציבה ובטוחה, המאפשרת לגוף ולנפש לרפא את עצמם מבפנים החוצה.

נשמי עמוק, והתקדמי בקצב שלך.

----

צוות הנטורופתיות בקליניקה של מיקוליביה מתמחה בכל הקשור בתמיכה בזמן ולאחר טיפולים אונקולוגיים. אנחנו מזמינות אותך ליצור איתנו קשר לשיחת ייעוץ חינם, בה נוכל להתאים עבורך מוצרים לתמיכה בגוף ובנפש בהתאם לצרכים האישיים שלך.

המידע המוצג בפרסום אינו המלצה רפואית מוסמכת, הוראה או דרך לטיפול רפואי ואינו מהווה תחליף לטיפול רפואי או טיפול תרופתי כלשהו. המוצרים המופיעים בפרסום הם תוספי תזונה ואינם תרופות ולא נועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע אף מחלה. בכל מקרה של בעיה רפואית כלשהי, נטילת תרופות מרשם, נשים בהריון, נשים מיניקות וילדים - יש להיוועץ ברופא/ה המטפל/ת לפני נטילת תוספי תזונה כלשהם.