איזון רמות הסוכר ושיפור תגובת התאים לאינסולין מהווים את חזית ההתמודדות עם סוכרת מסוג 2 ומניעת סיבוכיה ארוכי הטווח. מחקר קליני משנת 2007 בחן את היעילות של שילוב תמצית פטריית המרפא אגריקוס בלזאיי (Agaricus blazei Murill) כתוספת לטיפול התרופתי המקובל בסוכרת. הממצאים מצביעים על יכולתם של הרכיבים הפעילים בפטרייה לשפר את המדדים המטבוליים ולתמוך במנגנוני ויסות האנרגיה הפיזיולוגיים של הגוף.
מה חקרו?
השפעה של נטילת תמצית פטריית אגריקוס בלזאי על העמידות לאינסולין ועל מדדים הורמונליים (כמו אדיפונקטין) בקרב חולי סוכרת.
קבוצת המחקר
קבוצה של חולי סוכרת מסוג 2 אשר טופלו במקביל בתרופות המרשם המקובלות מטפורמין (Metformin) וגליקלאזיד (Gliclazide).
ממצאים
המטופלים ששילבו את תמצית הפטרייה הציגו שיפור מובהק ברגישות לאינסולין (הקלה על תנגודת לאינסולין) לצד ירידה ברמות חלבון האדיפונקטין, בהשוואה לקבוצה שלא קיבלה את התמצית.
שיפור התגובה התאית והפחתת התנגודת לאינסולין
במצב של סוכרת מסוג 2, הגוף מייצר אינסולין אך תאי המטרה (כמו תאי השריר והכבד) מגלים כלפיו עמידות ואינם מאפשרים לסוכר להיכנס אליהם ביעילות. המחקר הראה כי הרכיבים הטבעיים של פטריית האגריקוס סייעו "לפתוח" את החסימה הזו. השילוב של תמצית הפטרייה יחד עם הטיפול התרופתי הסטנדרטי הוביל לשיפור מובהק ביכולת של התאים להגיב לאינסולין, ובכך תמך במאמצי האיזון של רמות הסוכר בדם.
השפעה על מדדים הורמונליים מטבוליים
החוקרים עקבו באופן ספציפי אחר רמות האדיפונקטין – הורמון המופרש מרקמת השומן ומשחק תפקיד מפתח במטבוליזם של גלוקוז וחומצות שומן. המעקב הקליני הראה שינוי חיובי ברמות ההורמון בקרב הקבוצה שנטלה אגריקוס, מה שמספק הסבר פיזיולוגי עמוק יותר לאופן שבו הפטרייה משפיעה על הרקמות ומשפרת את תהליכי הפקת האנרגיה והרגישות ההורמונלית בגוף.
