מדי שנה, כ-25 מיליון נשים ברחבי העולם "מצטרפות למועדון" גיל המעבר, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי. גיל המעבר אינו רק אוסף של תסמינים נפרדים שיש "לכבות", אלא שינוי ביולוגי עמוק המצריך הסתכלות רב-מערכתית. בבסיס השינוי עומדת הירידה ברמות האסטרוגן - הורמון ששימש כ"שומר ראש" מגיל הפוריות ועד המנופאוזה. כאשר רמתו צונחת, ההשפעה מהדהדת בכל הגוף: החל ממערכת העצבים והתפקוד הקוגניטיבי, דרך המערכת המטבולית ועד למערכת השלד והשרירים.
השינוי ניכר גם במדדים הפנימיים - פרופיל השומנים, לחץ הדם,והרגישות לאינסולין משתנים, והדלקתיות נוטה לעלות. בעוד שהשוק מציע כיום פתרונות הנחלקים בין תחליפי הורמונים לבין טיפולים נקודתיים בתסמינים (כמו נוגדי חרדה או תרופות לכולסטרול), הגישה המערכתית מציעה להסתכל על התמונה המלאה. למרות שהגוף לומד להסתגל לחלק מהשינויים עם הזמן, זוהי נקודת מפנה והזדמנות של ממש ליצור איזון חדש, לתמוך במערכות הגוף המשתנות ולהבטיח בריאות ארוכת טווח.
בסידרת כתבות זו נסקור את התופעות השונות של גיל המעבר, הגורם להן, ותרומתן של פטריות המרפא להתמודדות עימם.
גלי חום והזעות לילה
שני סימפטומים אלה הם חלק ממערך סימפטומים הנקראים וזומוטוריים, המתרחשים עקב התכווצות או הרחבה של כלי הדם. מנגנון ויסות הטמפרטורה משתבש בשל תנודות ברמות ההורמונים והיחס ביניהם.
פטריות מרפא וגלי חום
ריישי ומאיטקה מכילות תרכובות בשם איזופלבונים - תרכובות אלו, הנמצאות גם בסויה, מדמות פעילות של אסטרוגן בגוף בצורה מתונה, ועוזרות לשמור על איזון הורמונלי ועל רמות ההורמונים החופשיים בדם. בנוסף, לאיזופלבונים השפעה חיובית על זרימת הדם, הרחבת כלי דם, בניית עצמות, כמו גם השפעה מיטיבה על תפקוד המוח והישרדות תאי עצב.
חרדה ודכאון
גיל המעבר מביא עמו שינויים פיזיולוגיים המשפיעים באופן ישיר על המצב הנפשי והנוירולוגי. גלי החום והזעות הלילה שהזכרנו, פוגעים משמעותית באיכות השינה, מה שמוביל לעיתים קרובות לעצבנות, רגזנות, מתיחות ואף דכאון.
לשינויים ההורמונליים ישנה השפעה ישירה על מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) במוח. סרוטונין ונוראפינפרין ממלאים תפקיד קריטי בוויסות מצב הרוח, מחזור השינה והזיכרון. סרוטונין משפיע גם על התיאבון, ההתנהגות החברתית והליבידו, בעוד שנוראפינפרין מגביר ערנות, עוררות ותשומת לב. במקביל, ה-GABA (חומצה גמא-אמינובוטירית) משמש כמרגיע טבעי של מערכת העצבים המרכזית, ומשחק תפקיד חשוב בשליטה על היפראקטיביות של תאי עצב הקשורה לחרדה, מתח ופחד.
מחקר מקיף שנערך באוסטרליה בשנת 2023 מצביע על קשר ברור בין גיל המעבר לבין התפתחות דיכאון וחרדה, גם בקרב נשים ללא עבר פסיכיאטרי. ההערכה היא שתנודות חדות ברמות האסטרוגן משפיעות באופן ישיר על רמות הסרוטונין וה-GABA, מה שמעלה את הסיכון להתפתחות תסמינים אלו דווקא בתקופת המעבר (פרי-מנופאוזה ומנופאוזה), יותר מאשר בתקופות שלפניה או אחריה.
יתרה מכך, נמצא כי נשים החוות גיל מעבר מוקדם (Early onset menopause, מתחת לגיל 40-45) נמצאות בסיכון גבוה יותר לסבול מחרדות, שינויים במצב הרוח, דכאון, ואף מירידה בתפקוד הקוגניטיבי ואוסטאופורוזיס.
פטריות מרפא והפחתת חרדה ודכאון
במחקר קליני שנערך בנושא, נבדקו 48 נשים שקיבלו טיפול הורמונלי לסרטן שד וסבלו מתשישות הקשורה לסרטן ולטיפולים (Cancer Related Fatigue). במהלך הניסוי, הנשים בקבוצת הטיפול קיבלו גרם אחד של אבקת נבגי ריישי שלוש פעמים ביום למשך ארבעה שבועות, בעוד הקבוצה השנייה קיבלה פלצבו.
תוצאות המחקר הצביעו על שיפור סטטיסטי משמעותי בקרב קבוצת המחקר שנטלה ריישי, במגוון מדדי איכות חיים. נצפתה ירידה ברמות הדיכאון והחרדה, לצד שיפור בתפקוד היומיומי-הפיזי, בתפקוד הרגשי, בתפקוד הקוגניטיבי ובאיכות החיים הכללית. בנוסף, חל שיפור משמעותי במדדי הדלקת בקבוצה זו. זאת בניגוד מוחלט לקבוצת הביקורת, בה כמעט ולא נצפו שינויים כלשהם במדדים אלה.
גם לפטריית הקורדיספס תפקיד משמעותי בהפחתת דכאון - מחקר משנת 2022 השתמש בטכנולוגיה מתקדמת של מיפוי ממוחשב כדי לעקוב אחר מנגנון הפעולה של הפטריה בגוף. החוקרים גילו נתון מדהים: בתוך הקורדיספס פועלים 7 חומרים פעילים שונים, אשר משפיעים יחד על לא פחות מ-41 מסלולים ביולוגיים הקשורים לדכאון. כלומר, הקורדיספס פועלת באופן רב-מערכתי בהפחתת סטרס חמצוני, ויסות חלבונים חיוניים במוח, ועזרה למערכת העצבים לחזור לאיזון.
פטריית רעמת האריה מציגה אף היא פוטנציאל קליני בהפחתת תסמיני דכאון וחרדה, במיוחד בקרב נשים בגיל המעבר. במחקר קליני שנערך בנושא, נבדקו 30 נשים שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות למשך ארבעה שבועות. קבוצה אחת צרכה מדי יום 4 עוגיות שהכילו 0.5 גרם אבקת פטריית רעמת האריה כל אחת (סה"כ 2 גרם ביום), בעוד שלקבוצה השנייה ניתן פלצבו. תוצאות המחקר העידו על שיפור מובהק: בקבוצה שצרכה את רעמת האריה נרשמה ירידה משמעותית במדדי הדיכאון (לפי סולם CES-D) ובמדד התלונות הכלליות, זאת בהשוואה לקבוצת הפלצבו. בנוסף, מדדים של קשיי ריכוז, עצבנות וחרדה נטו להיות נמוכים יותר בקרב הנשים שקיבלו את הטיפול בפטריה.
